כיצד להגדיר נכון את טמפרטורת החימום של המדחום החכם: הכל תלוי באור
כאשר מחממים את הלוחות האלקטרוניים של המדחום החכם, חשוב שהחום יגיע דווקא למקום הנכון. אין טעם לבזבז אנרגיה על חימום המארז של המכשיר או על חימום האוויר סביב הלוחות. לכן אנו משתמשים בנורות אינפרא-אדום עם מחזירי אור.
בעצם, צורתו של מחזיר האור היא זו שקובעת האם אנו יעילים או שאנו פשוט מבזבזים כסף.
הטריק שבשימוש באור
חשבו על זה: נורה רגילה שולחת אנרגיה לכל הכיוונים. אם אין לנו מחזיר אור, אנו מאבדים חצי מהאנרגיה שלנו מיד. אנו מעקלים את מחזירי האור כדי שהם יחזירו את הקרניים חזרה ללוחות האלקטרוניים. כך, עם ריכוז טוב יותר של החום, ניתן להגיע לטמפרטורות הרצויות במהירות, מבלי להגדיל את עוצמת החום ולפגוע במערכת.
התמודדות עם הגאומטריה
זוויתו של מחזיר האור משנה הכל. צורה פרבולית עמוקה מרכזת הרבה חום במרכז, בעוד שצורה פחות עמוקה מפזרת את החום. אם המפרטים אינם נכונים, נוצרות “נקודות קרות” בקצוות הלוחות, או במקרה הגרוע יותר – אזורים שבהם החום גבוה מדי. כדי לפתור זאת, אנו מוודאים שהחוט של הנורה נמצא בדיוק במקום שמחזיר האור מצפה ממנו. בלי פערים, בלי הערכות.
הפשרות
אולי תחשבו ש”עוצמת חום גבוהה תמיד טובה”, אך זה לא נכון. אם מרכזים יותר מדי אנרגיה בנקודה אחת, עלולה להיווצר עיוות בלוחות האלקטרוניים או נזק לרכיבים הרגישים. צריך למצוא את האיזון הנכון – להתאים את זווית ההחזרה למהירות התנועה של המערכת. בנוסף, אם רוצים עוצמת חום גבוהה, יש להשגיח על מאווררי הקירור – אחרת, גוף הנורה עלול להתחמם יותר מדי.
הכנת המערכת לשימוש
לאחר שכל החיבורים נעשו, יש לבדוק שוב את המיקום של הנורה. זה עשוי להישמע טריוויאלי, אך שינוי של 2 ממ במיקום הנורה יכול לפגוע ביעילות האנרגטית של המערכת ב-15%. אני תמיד ממליץ להשתמש במחזיקים קבועים – כך המסלול האופטי נשאר קבוע, וכל לוח קיבל את אותה כמות של חום. זו הדרך הקלה ביותר לשמור על רמת פסולת נמוכה ולאפשר לקו הייצור לפעול ביעילות.